פנסיה חובה 2026: 6% עובד, 6.5% מעסיק ו-6% פיצויים, ומתי מתחילים

בשנת 2026 מעסיק חייב להפריש לפנסיה עבור כל שכיר לפחות 18.5% מהשכר: 6% שמנוכים מהשכר של העובד, 6.5% שהמעסיק משלם לתגמולים, ו-6% שהמעסיק משלם לפיצויים. החובה נובעת מצו ההרחבה לביטוח פנסיוני מקיף במשק. היא חלה על השכר עד גובה השכר הממוצע במשק, אלא אם הסכם העבודה מיטיב. בשכר של 10,000 ₪ זה אומר 600 ₪ מהעובד ו-1,250 ₪ מהמעסיק, ובסך הכל 1,850 ₪ בחודש.

המדריך הוא חלק מהמדריך המרכזי לפנסיה בישראל. הוא קשור גם למדריך לדמי ניהול ולמדריך מה עושים כשהמעסיק לא מפקיד. זה מידע כללי, ולא ייעוץ משפטי או פנסיוני.

השיעורים: מה כל רכיב עושה

העובד יכול לבקש להפקיד יותר, וגם המעסיק יכול להסכים להפקיד יותר. בהסכמים קיבוציים רבים ובחוזים אישיים השיעורים גבוהים יותר, למשל פיצויים בשיעור 8.33%, שהוא חודש שכר לכל שנת עבודה.

דוגמה מחושבת: שכר מבוטח של 12,000 ₪.

• עובד: 12,000 × 6% = 720 ₪.
• מעסיק לתגמולים: 12,000 × 6.5% = 780 ₪.
• מעסיק לפיצויים: 12,000 × 6% = 720 ₪.
• סך הכל: 2,220 ₪ בחודש, ו-26,640 ₪ בשנה.

את הסכום השנתי אפשר להכניס למחשבון דמי הניהול כדי לראות כמה ממנו הולך לדמי ניהול.

על איזה שכר מפרישים, ועד איזו תקרה

לפי צו ההרחבה, חובת ההפרשה חלה על השכר הקובע. לרוב זה שכר היסוד והתוספות הקבועות שמשולמות כחלק מהשכר הרגיל. רכיבים כמו החזר הוצאות, שעות נוספות ומענקים חד-פעמיים בדרך כלל לא נכללים, אלא אם ההסכם קובע אחרת. השאלה אילו רכיבים נכללים עולה הרבה בבתי הדין לעבודה. לכן, אם יש לכם רכיב קבוע ומשמעותי בתלוש שלא מופרש עליו, כדאי לבדוק.

התקרה היא השכר בפועל או השכר הממוצע במשק, הנמוך מביניהם. על שכר שמעליה המעסיק לא חייב להפריש לפי הצו, אבל ברוב החוזים לעובדים בשכר גבוה מוסכם להפריש על כל השכר. לפי סעיף 1 לחוק הביטוח הלאומי, בנוסחו בוויקיטקסט, השכר הממוצע לשנת 2026 הוא 13,566 ₪. פקודת מס הכנסה וחוקים אחרים משתמשים בהגדרות קצת שונות של "השכר הממוצע במשק". לכן את הסכום שחל על התלוש שלכם כדאי לבדוק מול מחלקת השכר.

מתי מתחילים להפריש לעובד חדש

הכלל כפי שהוא מתואר בסיכומים של נוסח הצו (כל-זכות, ותקצירי עורכי דין של הצו ושל הנוסח המשולב מ-2011):

• לעובד שכבר יש ביטוח פנסיוני כשהוא מתחיל לעבוד: אין תקופת המתנה. הזכאות היא מהיום הראשון, והמעסיק רשאי לבצע את ההפקדה בפועל אחרי שלושה חודשי עבודה, או בתום שנת המס, המוקדם מביניהם, רטרואקטיבית מהיום הראשון.
• לעובד שאין לו ביטוח פנסיוני קודם: תקופת המתנה של שישה חודשי עבודה (מ-2009). ההפרשה מתחילה מהחודש השביעי, בלי הפרשה רטרואקטיבית על ששת החודשים הראשונים. זה הפער שהצעות חוק בכנסת ביקשו לתקן.
• גיל: החובה חלה מגיל 21 לגבר ומגיל 20 לאישה, ועד גיל הפרישה. עבודה לפני גיל הזכאות נספרת לתקופת ההמתנה.

טעות נפוצה היא להניח שתקופת ההמתנה פוטרת את המעסיק לגמרי. מי שהיה לו בעבר חשבון בקרן פנסיה, גם לא פעיל, נחשב בדרך כלל כמי שיש לו ביטוח קודם. לכן כדאי להציג למעסיק החדש דוח או אישור מהקופה כבר ביום הראשון.

6% פיצויים מול 8.33%: מה ההבדל

חוק פיצויי פיטורים, התשכ״ג–1963, קובע שעובד שפוטר אחרי שנת עבודה זכאי לפיצויים בגובה משכורת חודש לכל שנה, כלומר 8.33% משכר שנתי. ההפרשה של 6% לפי צו ההרחבה באה במקום חלק מהחובה הזו. לפי צו ההרחבה היא באה במקום 72% מהפיצויים (6 חלקי 8.33), ורק על השכר, הרכיבים והתקופות שעליהם הופרשה. את היתרה המעסיק משלם בעת פיטורים, אם הוא חייב בה.

כשמוסכם על סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים עם הפרשה של 8.33%, ההפקדות מחליפות את הפיצויים במלואם. מצד שני, הכסף שייך לעובד גם כשהוא מתפטר. כדאי לבדוק בחוזה או בטופס ההצטרפות אם יש הסדר לפי סעיף 14, ובאיזה שיעור.

עצמאים: חובת הפקדה מדורגת

מאז 2017 גם עצמאים חייבים להפקיד לקופת גמל לקצבה. החובה נקבעה בחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2017 ו-2018). השיעורים הם 4.45% מההכנסה עד מחצית השכר הממוצע, ו-12.55% מהחלק שבין מחצית השכר הממוצע לשכר הממוצע המלא. החובה חלה מגיל 21, ובתנאים שבחוק. אכיפה ישירה כמעט אין, אבל עצמאי שלא הפקיד עלול להפסיד הטבות. הזיכוי והניכוי במס על ההפקדות הם נושא מס, ולא מוסברים כאן בפירוט.

איך בודקים שההפרשה נכונה

1. בתלוש: מחפשים את שורת הניכוי לפנסיה (6%) ואת שם הקופה. ברוב התלושים מופיעה גם הפרשת המעסיק.
2. בדוח הרבעוני או השנתי של הקופה: משווים את ההפקדות בכל חודש לשכר בתלוש. בודקים שאין חודשים חסרים.
3. באזור האישי באתר הקופה: מוודאים שההפקדות משויכות למעסיק הנכון ולחודש הנכון.
4. אם יש פער: פונים למעסיק בכתב. אם זה לא נפתר, ראו את המדריך מה עושים כשהמעסיק לא מפקיד.

שאלות נפוצות

האם מותר למעסיק להפריש פחות מ-6.5%?

לא, אם חל על העובד צו ההרחבה. אלה שיעורי מינימום. אם יש ביטוח מנהלים עם רכישת כיסוי לאובדן כושר עבודה, החלוקה בתוך ה-6.5% יכולה להיות שונה. הסך הכולל לא יכול לרדת מתחת לחובה.

עובד בשעות או במשרה חלקית זכאי?

כן. החובה חלה על כל עובד, גם במשרה חלקית ובשכר שעתי. ההפרשה מחושבת על השכר בפועל.

האם עובדים זרים זכאים לפנסיה חובה?

לפי המקורות המשניים, הצו חל גם על עובדים זרים. יש הסדרים מיוחדים בענפים מסוימים, כמו פיקדון לעובדים זרים. בודקים מול רשות האוכלוסין וההגירה, ומול הנוסח המעודכן.

מה קורה כשמשכורת עולה על השכר הממוצע?

לפי הצו, על החלק שמעל השכר הממוצע אין חובה. אם החוזה שלכם קובע הפרשה על כל השכר, המעסיק חייב לעמוד בחוזה. בשכר גבוה במיוחד יש גם השלכות מס על הפרשות המעסיק שמעל התקרות הפטורות.

מקורות

• משרד העבודה ורשות שוק ההון באתר gov.il — צו ההרחבה לביטוח פנסיוני מקיף במשק, וחוזרים
• ויקיטקסט: חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) — סעיף 20 (בחירת קופה ושיעור 6.5%). זה נוסח לא רשמי
• כל-זכות — מקור משני: "חובת ביטוח פנסיוני לעובדים", ומועדי תחילת ההפרשה
• המוסד לביטוח לאומי — השכר הממוצע לצורכי הביטוח הלאומי